חפירות ארכיאולוגיות בסילוואן (עיר דוד) - תמונת מצב
מושגים

חפירת הצלה: לפני כל בניה, חפירה עבודת תשתית או פעולת פיתוח בשטח המוכרז כשטח עתיקות, מוטלת על היזם חובה לבצע חפירת הצלה. חפירה שמטרתה לחשוף את הממצא, לתעד אותו ובמידה שיוחלט להרוס את השטח לצורך פיתוח ניתן יהיה לפרסם את הממצא הארכיאולוגי שנחפר וכך לשמר את הידע.

מפלס חיים: חפירה ארכיאולוגית מחולקת לשכבות. שכבות שבהם נמצאים ממצאים חומריים כגון חרסים, כלים שונים או מבנים, מזוהים כמפלסי חיים. מפלסים/שכבות שבהם חיו בני אדם. זאת בניגוד למפלסים של שכבות אדמה שנערמו על השטח לאחר שנעזב.

שכבות ניגשות: כדי לתארך קירות או מבנים יש צורך למצוא רצפה או שכבת חיים שאפשר לתארך והיא ניגשת לקיר או המבנה אותו רוצים לתארך. רצפה או שכבה ניגשת זוהי שכבה שניתן לזהות בבירור שהיא הייתה בשימוש בזמן השימוש בקיר.

ממצא אין סיטו: ממצא שנמצא במקומו המקורי. פעמים רבות הזמן, בני האדם והטבע גורמים לממצא הארכיאולוגי לשנות את מקומו וכך יתכן מציאת כתובת או עמוד או חפץ אחר בתחתית המדרון כאשר במקור הוא היה שייך למבנה שנמצא בראש המדרון. ממצא אין סיטו הוא ממצא שנמצא במקומו המקורי ולא הוזז משם.


חניון גבעתי

- נחפר על ידי רשות העתיקות. מנהל חפירה: דורון בן עמי.
- השטח הנחפר הרצוף הגדול ביותר כיום.
- חפירת הצלה לצורך הקמת מבנה עסקי שתוכניתו טרם אושרה: יתכן חניון על-קרקעי או תת-קרקעי אולי מרכז מסחרי.
- החניון נחפר בחלקים, כאשר כל פעם נחפר שטח מתוחם עד לחשיפת הסלע ואח"כ המשך חפירה בשטח אחר הצמוד אליו.

במקום, הכולל חלק מהרכס והמורדות המערביים שלו בואך הטירופיאון, נחשפו, לראשונה בירושלים, שרידי שכונת מגורים (אולי קראית) מן התקופה העבאסית (מאות 8-9), יסודות מרשימים של מבנים ביזאנטיים, מבנה דו-קומתי מן המאה הראשונה לסה"נ, עם שרידי חורבן (שנת 70), ומעט שרידים קדומים יותר, ביניהם טראסה הלניסטית, מבנה מן המאה ה-8 לפנה"ס, ומפלס עם חומר קדום יותר (מאה 9 לפנה"ס). המבנים העבאסיים ומרבית הביזאנטיים פורקו ע"מ לחשוף את שרידי התק' הרומית הקדומה ("בית שני") המיוחסים ע"י החופר לארמון מלכי חדייב.
החפירה גובלת בחפירה של קראופוט מדרום, ובחפירת מקאליסטר ממזרח.
פרסומים: ר' רייך ואלי שוקרון. חדשות ארכיאולוגיות 117.


חפירות מרכז המבקרים

- נחפר על ידי אילת מזר בחסותה האקדמית של האוניברסיטה העברית.
- מרבית השטח – נחפר בעבר ע"י מקאליסטר ואחרים. עתה נחפרים שטחים שלא נחפרו בעבר.
- החפירה נמצאת ברכס הצר של הישוב בקדום. בשטח מרכז המבקרים של עיר דוד.

במזרח, מצוק טבעי אשר צופה ומולא על מנת לשמש מסד למבנים על הרכס. פעולות אלה – בין המאות ה-13 ל-10 לפנה"ס (יש המתארכים את המסד למאות ה-12-11 לפנה"ס). כאן נתגלו יסודות פגועים (על ידי בנייה מאסיבית מהתק' הרומית והביזאנטית) של מבנים גדולים הניגשים לציפוי האבן המדורג. היסודות הללו ממשיכים מעבר לתחום החפירה צפונה, וחלקם נחפר בעבר על ידי קניון. לשלב זה מיוחסות רצפות מן הברזל 1 (מאה 12או 11 לפנה"ס) ומילוי עם חומר שיוחס למאה ה-10, והוא הסיבה לייחוס המבנה לדוד.
בחלק המרכזי של השטח נותר "בית אבסביוס" (ביזאנטי) שנחפר ע"י מקליסטר. במערב – שרידים רומיים ומעלה, כנראה.
פרסומים: R.A.S. Macalister and J.G. Duncan Excavations on the Hill of Ophel, Jerusalem 1923–1925 (PEFA 4). London 1926.
א' מזר, החפירות בעיר דוד 2005: מרכז המבקרים: פרסום ראשוני (2007)


שטח G (מינוח של משלחת י' שילה)

- חפירות מקליסטר (שנות ה-20), אח"כ קניון (שנות ה-60) ומשלחת שילה (1978-1985).
- השטח הוגדר על ידי המנדאט כשטח עתיקות פתוח.

במערב: קו ביצורים – כנראה מהתקופה ההלניסטית (קשה מאוד לתארך מכוון שאין שכבות ניגשות מבפנים) הנשען על או חותך את ציפוי האבן מתק' הברזל. שילה חשף שרידי חלקלקה הלניסטית שכנראה ניגשה לבסיס הביצור ולשני המגדלים שבו. מתחת לציפוי האבן – שרידי קירות תמך ומילויים היוצרים "ארגזים", שהם מבנה תמך המיוחס למאה ה- 13. לתוך ציפוי האבן הוחדרו מבנים מתקופת הברזל (אפשר לראות אחד שלם – "בית אחיאל" וחלקי עוד שניים), שהם חלק מרובע היורד במדרגות תלולות מאוד (כמו בסילואן הישנה). זהו רובע מבני אמידים שחרב באופן קטסטרופלי בשנת 586 לפנה"ס. יש ויכוח על זמן יסוד המבנים. המקדימים טוענים שהרצפות הראשונות במבנים הן מאה 10 (שילה תיארך אותם מאוחר יותר).
ממצא מיוחד: חלק מפסל ברונזה וכן פולחני בסגנון כנעני מאוחר. שרידי רהיטים מעוטרים בשכבת השריפה של 586. 51 בולות מחפירות שילה הכוללות שמות ידועים ולא ידועים, ולאחרונה – בולות וראשי חץ רבים מחפירות א' מזר.
פרסומים: י' שילה, חפירות עיר דוד (קדם 19). ירושלים תשמ"ד.


חפירות קניון

- החפירות היו במספר שטחים בעיר דוד/סילואן, אך מרביתם מולאו באדמה בסיום החפירה.
- העונה האחרונה הייתה מיד אחרי מלחמת ששת הימים. החופרת סירבה להמשיך בתנאי כיבוש.

במזרח שטח G, מעבר לקו החפירות הנראה היום, המשיך החתך העיקרי של קניון עד קו הביצור של ה-MB ושל המאה ה-8, שעובר בערך ב1/3 גובה המדרון (עדיין חשוף במורד המדרגות לכיוון המעיין).
פרסומים: K.M. Kenyon Digging Up Jerusalem. London 1974.
M.L. Steiner. Excavations by Kathleen M. Kenyon in Jerusalem 1961-1967, Volume III. Sheffield 2001.


חפירות מעיין הגיחון

- צ'ארלס וורן גילה את הפיר ב-1867, פארקר ו-ונסן חקרו את מערכות המים ב-1911, משלחת שילה ניקתה מחדש את המערכת של וורן, רייך ושוקרון (מאז 1995) הרחיבו מאוד את החפירות מתחת למבנים קיימים (ביניהם בית עבאסי).
- אין כיום גישה למעיין מהכניסה ההיסטורית, בתחתית המידרון (מבנה מימי הביניים).

החפירות הן סביב המוצא של המעיין והתחלת מערכת המים. על פי תוצאות החפירות האחרונות, השלב הראשון של ההשתלטות על מי המעיין חל בתקופת הברונזה התיכונה (סביב 1700 לפנה"ס), כאשר נבנו 2 מגדלים מאסיביים, נחצבה הבריכה, נחצב החלק האופקי של מערכת פיר וורן שאיפשרה גישה מהעיר למעיין ולבריכה, ונחצבה "תעלה II" ההולכת דרומה לאורך המצוק לכיוון "גן המלך". תיארוך המערכת לתקופת הברונזה התיכונה משליך גם על מערכות מים אחרות בארץ, ומוכיח כי היה בידי הכנענים ידע הידרולוגי והנדסי מרשים.
בשלב שני, במאה ה-8 לפנה"ס, נחצבה נקבת השילוח ואז "גילו" את החלק האנכי של פיר וורן וחיברו אותו לחלק האופקי.
פרסומים: ר' רייך וא' שוקרון. חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד. קדמוניות 122 (תשס"ב). עמ' 78–88.
C.W. Wilson, C. Warren et al. The Recovery of Jerusalem. New York 1871.
L.-H. Vincent. Underground Jerusalem. London 1911.
R. Reich and E. Shukron 1999. Light at the End of the Tunnel. Biblical Archaeology Review 25: 22–33, 72.
R. Reich and E. Shukron 2004. The History of the Gihon Spring in Jerusalem. Levant 36: 211–223


שטח E

- השטח העיקרי שחפר י' שילה. שטח שנרכש בידי רוטשילד בראשית המאה ה 20 למטרת חפירות.
- בית ע'וזלן שנלקח על ידי המתנחלים הינו על גבי עתיקות בהמשך של שטח E.

השטח נחצה מצפון לדרום על ידי קו הביצור העיקרי של תקופת הברונזה התיכונה (מאה 17 לפנה"ס), וישירות מעליו קו הביצורים של המאה ה-8 לפנה"ס. במאה ה-8 הורחבה העיר מזרחה מחוץ לחומה, ונבנו קווי ביצור נוספים. ככלל, איזור של מעמדות ביניים ומעמד נמוך. רובו ככולו ננטש בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס, ורק מספר מבנים בודדים חרבו ב-586. עדות זו להתרופפות המרקם העירוני במהלך המאה ה-7 מעמידה באור מעניין את ההתרחשויות בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס. לאחר החורבן – נוכחות ספוראדית בלבד על המדרון – טראסות, קברים, קולומבאריום במאות ה-3-2 לפנה"ס: כלומר, המדרון היה מחוץ לשטח המבונה.
פרסומים: י' שילה, חפירות עיר דוד (קדם 19). ירושלים תשמ"ד.


שטח וייל

- חפירות ב-1913-1914 ע"י ריימונד וייל
- השטח נרכש ע"י רוטשילד, ווייל חפר מטעמו

מעט מאוד ממצא אין-סיטו בחפירות אלה, עקב התפשטות מחצבה על כל השטח – כנראה בתקופה הרומית או הביזאנטית. בעיקר רואים היום שתי מחילות חצובות גדולות אשר תוארו בספרות כ"קברי בית דוד" (משום שנאמר שמלכי יהודה נטמנו בעיר דוד). ואולם, לא נראה שמדובר כלל בקברים, אלא במבני איחסון חצובים. ממצא ידוע מהחפירות – כתובת תיאודוטוס, שמקורו בבית כנסת, כנראה מהתקופה הרומית הקדומה (נמצא מחוץ להקשרו המקורי).
פרסומים: R. Reich. The City of David : Revisiting Early Excavations / English Translations of Reports by: Raymond Weill and L.-H. Vincent (notes and comments by Ronny Reich ; edited by Hershel Shanks). Washington: Biblical Archaeology Society 2004.


שטח הסוס

- אלי שוקרון, רשות העתיקות.

חפירה של מילוי אדמה מאסיבי על הדופן המזרחית של הטירופאון.
בתוך המילוי – שרידים ביזאנטיים.
מתחת למילוי שרידי רחוב מהתק' הרומית הקדומה: הריצוף לא השתמר, אך מערכת הניקוז שמורה היטב. נוקתה עד כה לאורך 170 מ'. כנראה שימשה למילוט בשנת 70 לספירה. נמצאו כאן מספר שלדים סחופים, אך תאריכם אינו ודאי.


בריכת השילוח

- רוני רייך ואלי שוקרון, רשות העתיקות.

שרידי בריכה מאסיבית ותחילת הרחוב העולה לאורך הצלע המזרחית של הטירופיאון.
בעבר נחפרו כאן ביצורים בצד דרום (יתכן רומיים) ושרידי כנסיות ביזאנטיות.
לצד הבריכה – "תעלת העודפים" של המערכת הקדומה (נקבת חזקיהו).
פרסומים: חב"י 10: 137–140 (2004); מע"ד 1: 59–70 (2006); מע"ד 2: 13–26 (2007)


מורדות הר ציון

- מול המסגד – חפירה של צ' גרינהוט, רשות העתיקות

יסודות של "בתי אמידים" חצובים בסלע. כיום מתמלא אשפה וצנרת ביוב של המתנחלים למעלה
פרסומים: חב"י 11: 147 – 159 (2006)


מעל סילוואן

חפירה של יחיאל זלינגר, רשות העתיקות


קיצורים

ח"א - חדשות ארכיאולוגיות
חב"י - חידושים בחקר ירושלים
מע"ד - מחקרי עיר דוד


ספרות נוספת

ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים). ספר ירושלים: תקופת המקרא. ירושלים תש"ס.
ד' בהט. אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים. ירושלים 2000.
ר' רייך, ג' אבני ות' וינטר. ירושלים: מדריך לגן הארכיאולוגי. רשות העתיקות תשנ"ח.
A.G. Vaughn and A.E. Killebrew eds. Jerusalem in Bible and Archaeology: The First Temple Period. Atlanta: SBL, 2003.
H. Geva ed. Ancient Jerusalem Revealed. Jerusalem 2000.