1. מעורבות ממשלתית ופעילות המתנחלים
2. "התנחלות חפירתית"
3. חפירת מחילות– בעייתיות המחקר ובעיה חברתית-מדינית
4. המחקר הארכיאולוגי והתושבים

1. מעורבות ממשלתית ופעילות המתנחלים

המחקר הארכיאולוגי באגן ההיסטורי נעשה תוך שיתוף פעולה של מספר גורמים מממשלתיים, עירוניים ופרטיים. משרד ראש הממשלה אחראי על עמותת הקרן למורשת הכותל, היוזמת ומממנת חפירות שונות למשל החפירות ברחבת הכותל. פרויקטים אחרים ממומנים על ידי משרד התיירות, למשל חפירות בשער הפרחים. רשות הטבע והגנים, הכפופה למשרד איכות הסביבה, מעורבת בפיתוח הגן הארכיאולוגי "סובב חומות ירושלים" ועמק צורים. רשות העתיקות מבצעת את רוב החפירות, נמצאת תחת אחריות משרד התרבות והספורט. פעילות הפיתוח התיירותי בעיר העתיקה והאגן ההיסטורי נעשות על ידי עיריית ירושלים דרך הרל"י – הרשות לפיתוח ירושלים וחברת פמ"י - החברה לפיתוח מזרח ירושלים.

בשנת 2005, הקצו ממשלת ישראל ועירית ירושלים יותר מ 620 מליון שקל (480 מיליון שקל מהממשלה ו 144 מיליון שקל מהעירייה) לצורך פיתוח תיירותי וארכיאולוגי באזור האגן ההיסטורי. בשנת 2008 הושקעו 50 מיליון שקלים ונראה שסכומים דומים הושקעו בשנים אחר כך.

עיקר החפירות נעשות במקומות בהם יש לישראל אינטרס פוליטי-מדיני לחזק את האחיזה הישראלית בשיתוף קבוצות מתנחלים הפועלות אף הן במקום. חלק ניכר מהמחקר הארכיאולוגי מתקיים ללא שקיפות ומשרת לעיתים קרובות מדי אינטרסים של בעלי עניין עתירי ממון. קבוצות אלו מממנות חפירות ארכיאולוגיות רבות, שעיקר מטרתן אינטרסים תיירותיים, אידיאולוגיים, דתיים וכלכליים והעניין הארכיאולוגי הוא משני בחשיבותו. שתי העמותות הדומיננטיות ביותר במזרח ירושלים הן עמותת אלע"ד המנהלת את האתר הארכיאולוגי "עיר דוד" ופועלת גם בהר הזיתים ועמותת עטרת כוהנים הפועלת רבות ברובע המוסלמי של העיר העתיקה.

2. "התנחלות חפירתית"

באגן ההיסטורי ישנם חפירות אשר נמשכות במשך שנים, למשל חפירות הכותל (משנת 2006- 2009), חפירות חניון גבעתי (משנת 2007 ועד היום), חפירות בית המעיין (1995 עד היום) ועוד. חפירות אלה נערכות בהתאם להסכמות חשאיות עם הרשויות השונות,  ללא תכנון כולל וללא ביקורת חיצונית. החפירות ממומנות על ידי קבוצות המתנחלים או גופים אידיאולוגיים ונעשות ללא שקיפות לתושבים והציבור.

החפירות זכו בתקשורת לכינוי 'התנחלות חפירתית', מכוון שהן תופסות שטח במטרה לבצע חפירה ארכיאולוגית שאמורה להסתיים בשלב כלשהוא ולהחזיר את השטח לציבור. במקום זאת, המחקר הארכיאולוגי לא מסתיים או שהשטח נלקח לצרכי המתנחלים או הרשויות הישראליות.

באזור כה רגיש פוליטית וכה מרובה בשכבות, כל חפירה נקודתית בעקבות פיצוץ של צינור ביוב יכול להפוך לחפירה רחבת היקף ולסוגיה פוליטית-חברתית. דוגמא בולטת לכך הוא מקרה החפירות בבריכת השילוח שבכפר סילוואן. חפירה זו החלה בעקבות פיצוץ במערכת הביוב והובילה לחפירה שנמשכה מספר שנים ואשר הביאה לגידורו של  שטח נרחב בין שכונת אל-בוסתן לוואדי חילווה.

בריכת השילוח/ברכת אל חמרה בסילוואן

3. חפירת מחילות– בעייתיות המחקר ובעיה חברתית-מדינית

מאז שנת 2004 חופרת רשות העתיקות באזור האגן ההיסטורי במחילות, בחפירה אופקית. שיטה זו של חפירת מנהרה, הניגשת לשכבות הארכיאולוגיות מצידן, במקום לקלפן בזהירות מלמעלה כלפי מטה, יוצרת רצועה חפורה ארוכה, צרה, ומנותקת מסביבתה. זו שיטת חפירה מיושנת ונפסדת, שאפשר להצדיקה רק בשם אילוצים חוץ-מדעיים ולרוב, נזקה עולה על תועלתה.

הבחירה וההשקעה בשיטה זו של חפירת מחילות ארכיאולוגיות מתחת לאדמות ובתי התושבים הפלסטינים, מקורה במניעים זרים. מטרתה, יצירת חלוקה מלאכותית בין 'ירושלים שעל פני השטח' ו'ירושלים השורשית של מטה.

חפירה זו מייצרת סדרת מנהרות ואולמות תת קרקעיים המקשרים בין שכבות ותקופות שונות במטרה לייצר רצף סיפורי הממוקד בעבר היהודי או כזה המזוהה כיהודי. חיבור זה, מקשר, לעיתים בין מרכיבים שלא היה ביניהם כל קשר בעבר ומדחיק או מתעלם משרידים וממצאים מתקופות אחרות ומתרבויות שונות שאינן נחשבים כחשובים לנראטיב "היהודי".

ההתעלמות מהתושבים הפלסטינים החיים באגן העיר העתיקה והכפרים סביב, היא חלק מאותה השקפה, הרואה בכל מה שאינו יהודי נטע זר וזמני, שאינו חלק מהרצף התרבותי וההיסטורי של המקום.

סכנה נוספת הנובעת מחפירת המחילות היא חוסר השקיפות היוצרת בסיס לשמועות על תוואי החפירות ועל מטרתן.

חפירות המנהרות כיום, הינה המשך למפעל חפירות מנהרות הכותל בשנות השבעים והשמונים. כזכור, הסתיים המפעל הזה ב- 1996 בפתיחת היציאה הצפונית בויה דולורוזה. דבר, שהוביל לעימותים אלימים בין ישראל לפלסטינים שגבו עשרות הרוגים ופצועים. כתוצאה מכך, פחתה מאוד המעורבות של רשות העתיקות בפעילות הארכיאולוגית בהר הבית/חראם אל שריף.

אין זה סוד שמתנחלי אלע"ד מבקשים ליצור מנהרה אחת ארוכה מבריכת השילוח בקצה הדרומי של הכפר סילוואן ועד לאזור הכותל המערבי, בעוד אחרים מבקשים לקשור את מערת צדקיהו בצפון העיר העתיקה למערכת מנהרות הכותל.

4. המחקר הארכיאולוגי והתושבים

כאשר הפעילות הארכיאולוגית מתעלמת מצרכי התושבים ואף נעשית מאחורי גדרות ללא שקיפות לציבור, היא נתפסת על ידם כפרויקט עוין (למשל חפירות שער הפרחים, בשכונת וואדי חילווה בסילוואן ועוד). הפעילות הארכיאולוגית נתפסת כפעולה שהשלטון, ופעמים רבות המתנחלים, מקיימים על מנת לחזק את אחיזתם וזכותם לריבונות בשטח.

בחלקים נרחבים של אזור האגן ההיסטורי חייה אוכלוסיה פלסטינית ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מאוד (שכונת סעדיה ובאב-חותה בעיר העתיקה, אל בוסתן בסילואן ועוד). פעילות ארכיאולוגית בשטחם, תוך התעלמות מצרכיהם משמש בסיס למתחים חברתיים, אבל לא פחות מכך חומר תבערה לאזור כולו. חפירות ארכיאולוגיות הנעשות בשטח מיושב צריכות להיעשות תוך שיתוף התושבים והתחשבות בצרכיהם ובכך יצאו נשכרים התושבים והמחקר.

רחבת שער שכם

המבקר כיום בעיר העתיקה פוגש שרידים ממגוון רחב של תקופות ותרבויות; תוואי רחובות העיר העתיקה מבוסס על תכנון ירושלים בתקופה הרומית (אליה קפיטולינה) במאה השניה לספירה; מבני ציבור מן התקופה הממלוכית מהווים חלק משמעותי בנוף העיר העתיקה (חאן אל זיד, מדרשות שונות ועוד); חומת העיר נבנתה על ידי הסולטן העות'מאני סולימאן המפואר במאה ה 16 בהתבססה על שרידי חומות קדומים מהתקופה הצלבנית, הרומית ועוד. שרידים מימי בית שני נמצאו במקומות רבים ברובע היהודי, במצודה, ועוד. לעבר זה יש משמעותית היסטורית-דתית-לאומית ופוליטית. 

ריבונות על האגן ההיסטורי מחיבת אחריות כבדה לשמר ולהציג את מגוון התרבויות של המקום בעבר ובהווה. למען המחקר הארכיאולוגי, כמו גם מסיבות מדיניות וחברתיות יש חשיבות רבה לבצע חפירה בצורה המקצועית והזהירה ביותר שאפשר. החפירות צריכות להיעשות במינון נמוך המותאם ליכולת העיכול של האגן הקדוש. שיתוף של הרשויות הישראליות עם התושבים וגופים בינלאומיים, חיוני על מנת להוציא את המחקר הארכיאולוגי מחזית הפעילות הפוליטית של מדינת ישראל וגופים אידיאולוגים באגן ההיסטורי וחיזוק הארכיאולוגיה כאמצעי לקרב ולהכיר את העמים אשר להם חלק בעברה של העיר ועניין בעתידה. 

מידע נוסף על מקומה של הארכיאולוגיה באגן ההיסטורי והצעות לפתרונות מדיניים ניתן למצוא במאמרו של מייק טרנר:

Turner, M 2005 "The shared cultural significance of Jerusalem", in R Nasrallah, M Auga, S Hasson and S Stetter (eds) Divided cities in transition; challenges facing Jerusalem and Berlin. Jerusalem: International Peace and Cooperation Center, 123–43.