לפני כל בנייה, חפירה תשתית או פעולת פיתוח בשטח המוכרז כשטח עתיקות, מוטלת על היזם חובה לבצע "חפירת הצלה". מטרת החפירה לחשוף את השרידים הארכיאולוגיים ולתעד אותם לפני הריסתם או כיסוים בבנייה. חפירה הנעשית למען מטרה מחקרית, כאשר האתר אינו בסכנת הריסה, נקראת חפירה מחקרית. חפירה הנעשית למטרות פיתוח תיירותי היא חפירת הצלה, שכן למרות העובדה שכמה מן השרידים נשמרים ונגישים, לרוב יוזמת החפירה ותנאי ביצועה אינם מחקריים.
מפלס חיים
חפירה ארכיאולוגית מחולקת לשכבות. שכבות שבהן נמצאים ממצאים חומריים, כגון חרסים, כלים שונים או מבנים, מזוהות כמפלסי חיים: מפלסים/שכבות המייצגים פעילות אנושית יומיומית. זאת, בניגוד למפלסים של שכבות אדמה שנערמו על השטח לאחר שנעזב.
רצפה ניגשת
רצפה הניגשת לקיר ואינה מכסה אותו או נחתכת על-ידיו – אפשר להניח שהיא בת זמנו של הקיר. ממצאים הקשורים לרצפה זו יוכלו לתארך גם את הקירות שאליהם היא ניגשת. ממצאים מעל, בתוך או מתחת לרצפות הם כלי התארוך העיקרי של הארכיאולוג.
ממצא באתרו
ממצא שהתגלה במקומו המקורי. לא פעם הזמן, בני-האדם והטבע גורמים לממצא הארכיאולוגי לנדוד ממקומו. כדי לייחס חפץ למקום שבו הוא נתגלה, צריך לוודא כי הוא "באתרו". אם אינו באתרו עקב אירועים קדומים – סחף, שוד או פעולת חפירה לא מבוקרת – משמעותו של כל חפץ ארכיאולוגי נפגמת.
כפר פלסטיני סמוך לעיר העתיקה בירושלים, מדרום-מזרח להר הבית. בכפר חיים כ-40 אלף פלסטינים וכ-400 מתנחלים. הכפר סופח לירושלים לאחר 1967, ותושביו הפלסטינים הם בעלי מעמד של תושבי קבע, אך אינם אזרחים.
שטח פתוח בקצה הצפוני של שלוחת ואדי חילווה/עיר דוד. באזור מתנהלות חפירות הצלה מטעם אלע"ד ורשות העתיקות מאז שנת 2003, תחילה בניהולם של רוני רייך ואלי שוקרון, ומאז 2007 בניהולו של דורון בן-עמי. באתר, הכולל חלק מהרכס והמורדות המערביים שלו, נחשפו, לראשונה בירושלים, שרידי שכונת מגורים (קראית או יהודית) מן התקופה העבאסית (המאות 8–9 לספירה), יסודות מרשימים של מבנים ביזאנטיים או רומיים, מבנה מגורים גדול מהתקופה הרומית המאוחרת (המאות 2–3 לספירה), מבנה דו-קומתי מן המאה הראשונה לספירה, עם שרידי חורבן (אולי של שנת 70), ומעט שרידים קדומים יותר.
בחלק מן השטח פורקו המבנים העבאסיים ומרבית המבנים הביזאנטיים במטרה לחשוף את שרידי התקופה הרומית הקדומה (ימי הבית השני). בחלק אחר פורקו רק המבנים שלאחר התקופה הביזאנטית.
החפירה מתבצעת כחפירת הצלה שמטרתה להכשיר את השטח לפיתוח ובנייה לטובת הגן הלאומי עיר דוד. בעבר היה השטח חלק מהשטחים הפתוחים שבשימוש תושבי הכפר.
ר' רייך ואלי שוקרון, "ירושלים, עיר דוד, חניון 'גבעתי'", חדשות ארכיאולוגיות 117, 2005
ד' בן עמי ויאנה צ'חנוביץ', "חניון גבעתי ירושלים", חדשות ארכיאולוגיות 120, 2007
ד' בן עמי וי' צ'חנוביץ, "חורבן והמשכיות -- התקופה המוסלמית הקדומה והתקופה הביזאנטית -- מבט מ'חניון גבעתי'", חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ב (2008), עמ' 64 - 70.
ד' בן עמי ויאנה צ'חנוביץ', "ירושלים חניון גבעתי, דו"ח ראשוני", חדשות ארכיאולוגיות 122, 2010
מתחם שמור, פתוח לקהל הרחב. תושבי הכפר ממעטים להיכנס לשטח מגודר זה, מאחר שהוא מרכז הפעילות של הגן הלאומי. בשטח כמה מבנים שבהם גרות עדיין משפחות פלסטיניות.
חפירות בשטח מרכז המבקרים: א' מזר חפרה במקום בשנים 2005–2009 מטעם האוניברסיטה העברית, מרכז שלם ועמותת אלע"ד. חלק ניכר מהשטח נחפר בעבר על-ידי מקאליסטר ואחרים.
במזרח ניצב מצוק טבעי שמולא באבן כדי לשמש מסד למבנים שבראשו. בניית המסד מתוארכת, לפי דעות שונות, למאות 13–10 לפנה"ס (לאחרונה גוברת הנטייה לתארך את המסד למאות 12–11 לפנה"ס). מעל המסד התגלו שרידים פגועים (בעקבות בנייה מסיבית מהתקופות הרומית והביזאנטית) של מבנים גדולים הניגשים למילוי האבן המדורג. השרידים הללו ממשיכים מעבר לתחום החפירה צפונה, וחלק מהם נחפר בעבר על-ידי ק' קניון. לשלב זה מיוחסות רצפות מן הברזל 1 (מאה 12 או 11 לפנה"ס) ומילוי עם חומר שיוחס למאה ה-10 לפנה"ס, והוא הסיבה לייחוס המבנה לדוד המלך. בחלק המרכזי של השטח נותר בית אבסביוס (מבנה ביזאנטי), שנחפר על-ידי מקאליסטר. במערב – שרידים רומיים ומאוחרים יותר כנראה, וכן רצפת סלע חצובה שזמנה אולי קדום לבניית המסד.
שטח G הינו מינוח של משלחת החפירות בראשות י' שילה.
נחפר על-ידי מקאליסטר (1923-1925), קניון (1961-1967) ומשלחת שילה (1978–1985). השטח הוגדר על-ידי המנדט הבריטי כשטח עתיקות פתוח. במרכז השטח נראים שרידי קירות תמך ומילויים שמעליהם נמתח ציפוי האבן המדורג, התופס חלק ניכר מן המדרון החפור. תאריך המבנה שנוי במחלוקת, אך הנטייה כיום היא לתארך אותו למאה ה-12 לפסה"נ ולשייכו למצודת העיר היבוסית. לתוך מבנה האבן המדורג הוחדרו מבנים מתקופת הברזל 2 (אפשר לראות אחד שלם, בית אחיאל, וחלקי שני מבנים אחרים), שהם חלק מרובע היורד במדרגות תלולות מאוד (כמו בסילואן הישנה). הרובע איכלס בעבר אמידים, והוא חרב באופן קטסטרופלי בשנת 586 לפנה"ס. על תאריך ייסוד המבנים ניטש ויכוח. המקדימים טוענים שהרצפות הראשונות במבנים הן מהמאה ה-10 לפנה"ס (שילה תיארך אותם למאות 9–8 לפנה"ס). ממערב, מעל המבנה המדורג ומשני עבריו, נחשף קו ביצורים – כנראה מהתקופה ההלניסטית (קשה מאוד לתארך, כיוון שאין שכבות נגישות מבפנים). שילה חשף שרידי חלקלקה הלניסטית שכנראה נגישה לבסיס הביצור ולשני המגדלים שבו (המגדל הדרומי ניצב במקומו, ואילו הצפוני פורק לאחרונה).
ממצא מיוחד: חלק מפסל ברונזה וכן פולחני בסגנון כנעני מאוחר. שרידי רהיטים מעוטרים משכבת השריפה של שנת 586 לפנה"ס. נמצאו למעלה מ 50 בולות מחפירות שילה שבכמה מהן כתובת בעברית קדומה של שמות שחלקם ידועים מהמקרא.
החפירות התבצעו בכמה שטחים, אך רובן מולאו באדמה בסיום החפירה. העונה האחרונה היתה מיד אחרי מלחמת ששת הימים. החופרת סירבה להמשיך בתנאי כיבוש.
במזרח שטח G, מעבר לקו החפירות הנראה היום, המשיכה החפירה העיקרית של ק' קניון עד קו הביצור של תקופת הברונזה התיכונה (מאות 18–17 לפנה"ס) ושל המאה ה-8 לפנה"ס, שעובר בערך בשליש גובה המדרון (עדיין חשוף במורד המדרגות לכיוון המעיין).
במקום מתנהלת חפירה כ-15 שנה ברציפות, משנת 1995. באחרונה החלה חפירת מנהרה מהמעיין לכיוון צפון-מערב, ונוצר חיבור עם חפירות ק' קניון משנות השישים.
צ'רלס וורן גילה את חלקה העליון של מערכת המים ב-1867, ונסן ופרקר חקרו אותה ב-1911, משלחת שילה ניקתה מחדש את המערכות, ורייך ושוקרון (מאז(1995 הרחיבו מאוד את החפירות סביב המעיין מתחת למבנים הקיימים (ביניהם בית עבאסי).
כיום אין גישה למעיין מהכניסה ההיסטורית, בתחתית המדרון (מבנה מימי הביניים). על-פי תוצאות החפירות האחרונות, השלב הראשון של ההשתלטות על מי המעיין החל בתקופת הברונזה התיכונה (סביב 1700 לפנה"ס), כאשר נבנו ביצורים מסיביים, נחצבה הבריכה, נחצב החלק האופקי של מערכת פיר וורן, שאיפשרה גישה מהעיר למעיין ולבריכה, ונחצבה תעלה II, הנמשכת דרומה לאורך המצוק. תארוך המערכת לתקופת הברונזה התיכונה משליך גם על מערכות מים אחרות בארץ, ומוכיח כי היה בידי הכנענים ידע הידרולוגי והנדסי מרשים.
בשלב השני, במאה ה-8 לפנה"ס, נחצבה נקבת השילוח, ואז "התגלה" החלק האנכי של פיר וורן וחובר לחלק האופקי.
תעלה חצובה, תת-קרקעית בחלקה (תעלה II), שהובילה מים מהמעיין למורד נחל קדרון. תעלה זו שייכת כנראה למכלול הכנעני שנחשף באזור המעיין (סביב 1700 לפנה"ס). בתקופה מאוחרת יותר (כנראה במאה ה-8 לפנה"ס) נחצבה נקבת השילוח, שהובילה את מי המעיין אל מורדות העיר, למקום שבו אפשר היה לאגור את המים בבריכה מוגנת ולהשתמש בעודפים להשקיית גינות ירק. תעלה זו מכונה "נקבת חזקיהו", על סמך פסוק המייחס לחזקיהו חציבה של "ברכה ותעלה", אף שבכתובת השילוח שנמצאה בתוך הנקבה לא מוזכר שמו של מלך כלל.
1.השטח העיקרי שחפר י' שילה בשנים 1978-1985. השטח נרכש על-ידי הברון רוטשילד בראשית המאה העשרים למטרת חפירות. נחשפו קו ביצור שכיוונו מצפון לדרום, והוא קו הביצור העיקרי של תקופת הברונזה התיכונה (מאה 17 לפנה"ס), החומה תוקנה במאה ה-8 לפנה"ס, והעיר אף הורחבה מזרחה, מחוץ לחומה ונבנו קווי ביצור נוספים. על פי אופי המבנים, היה זה אזור המגורים של מעמדות הביניים והמעמד הנמוך. רובו ככולו ננטש בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס, ורק מבנים אחדים חרבו ב-586. עדות זו להתרופפות המרקם העירוני במהלך המאה ה-7 מעמידה באור מעניין את ההתרחשויות בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס. לאחר החורבן היתה נוכחות ספורדית בלבד על המדרון – טראסות, קברים וקולומבאריום שנבנה במאות ה-3–2 לפנה"ס; כלומר, המדרון היה מחוץ לשטח הבנוי.
כיום שטח החפירות כמעט ואינו משולט, אך המדרגה שלמרגלותיו מטופחת ומשמשת לאירועים המוניים של עמותת אלע"ד. הגישה אל המקום היא מאזור הכניסה לפיר וורן, והיציאה היא חד-כיוונית למגרשי חניה שנסללו לאחרונה מצפון לשכונת אל-בוסתן.
שטח החפירות הפתוחות הראשונות בירושלים שנערכו בחלק הדרומי של הרכס, אשר נרכש על ידי הברון רוטשילד בראשית המאה ה 20. היום השטח מגודר והכניסה אליו באמצעות זמזם הנפתח מעמדת השומר הניצב בבית מיוחס (בית בשליטת המתנחלים). בחפירות נמצא מעט מאוד ממצא באתרו (במקומו המקורי), עקב התפשטות מחצבה מן התקופה הרומית או הביזאנטית על כל השטח. היום רואים בעיקר שתי מחילות חצובות גדולות שתוארו בספרות כ"קברי בית דוד" (משום שנאמר שמלכי יהודה נטמנו בעיר דוד). ואולם, לא נראה שמדובר כלל בקברים, אלא במבני אחסון חצובים. ממצא חשוב מהחפירות – כתובת תיאודוטוס, שמקורו בבית-כנסת, כנראה מהתקופה הרומית, שמקומו אינו ידוע.
R. Reich. The City of David : Revisiting Early Excavations / English Translations of Reports by: Raymond Weill and L.-H. Vincent . Washington: Biblical Archaeology Society 2004
עד 2004 היה האזור המוכר כיום כבריכת השילוח שטח ציבורי פתוח ששימש את תושבי הכפר ואיפשר מעבר בטוח לתושבי שכונת הבוסתן מאזור מגוריהם למסגד ולגן הילדים שמעברה השני של הבריכה. בשנת 2004, בעקבות תקלה בצנרת הביוב, נחשפה הדופן הצפונית של בריכה בנויה מדורגת, שזוהתה כבריכת השילוח של ימי הבית השני. רשות העתיקות במימון עמותת אלע"ד ניהלה במקום חפירה ארכיאולוגית במשך כמה שנים. השטח גודר, ועתה הכניסה אליו היא רק בתשלום. התושבים אינם יכולים עוד לעבור בו בדרכם לגן הילדים או למסגד של שכונת ואדי חילווה.
בסוף המאה ה-19 חשפו בליס ודיקי שרידי רחוב קדום מהתקופה הרומית בכמה מקומות. בשנים האחרונות נערכת חפירה של מנהרה על תוואי הרחוב הקדום מבריכת השילוח בכיוון מעלה הגבעה. החפירות מתבצעות על-ידי רשות העתיקות ובמימון אלע"ד. הרחוב מהתקופה הרומית נמצא בעומק של בין חמישה לעשרה מטרים מתחת לפני השטח. חפירת מנהרה עומדת בניגוד לנוהל המקובל בחפירה ארכיאולוגית, ומהווה למעשה הרס עתיקות.
חפירה באמצע המדרון. חפירת מנהרה וניקוי תעלת ניקוז קדומה לכיוון בריכת השילוח מתוך כוונה להתחבר לרחוב הרומי הקדום. במפגש התעלה עם הרחוב התברר שהתעלה נמצאת במפלס גבוה מהרחוב ושייכת, אולי, לרחוב מאוחר יותר. חפירת המנהרה בכיוון צפון-דרום נמשכת מתחת לשטחי הכפר. המידע על החפירה אינו חשוף לציבור או לתושבים.
שכונת הבוסתן (גן בערבית) נמצאת מחוץ לשטח האתר הארכיאולוגי "עיר דוד". יש חוקרים המזהים את המקום עם גן המלך המוזכר בספר מלכים. בשנים האחרונות הוציאה עיריית ירושלים צווי הריסה לחלק גדול מבתי השכונה בטענה שהבתים אינם חוקיים ושהמקום בעל "חשיבות היסטורית". המשמעות היא הרס בתי מגורים של כאלף תושבים. העירייה מצדה מקדמת תוכנית להפוך את המקום לשטח ציבורי פתוח ה"משחזר" את גני המלך מתקופת דוד ושלמה. אנו סבורים שאל לה לארכיאולוגיה לאיים על התושבים, אלה לשרת אותם. מה גם שאין אפשרות לשחזר את הנוף כפי שהיה לפני 2,000 או 3,000 שנה.
בשטח שכונת אל-בוסתן הצפופה הכשירו עיריית ירושלים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים כבישים וחניונים. החניונים נבנו בשטחי ציבור באמצע שכונה צפופה המשוועת למבני ציבור כדוגמת בתי-ספר, גני ילדים, גני ציבור ועוד. פיתוח חניונים מתוכנן גם בשטח המדרון העולה לעיר העתיקה (שכונת ואדי חילווה).
(לחץ/י כאן להורדה/צפייה של המפה ברזולוציה גבוהה)
