1. הקדמה
הורידו את קובץ ה-PDF של דו"ח זה.
חפירות ארכיאולוגיות עוסקות בשני ממדים הקשורים לסכסוך הפוליטי בירושלים: האחד, ניכוס שטח לחפירה, שיכול להתפרש בתור אמצעי לשליטה על מקום או אזור מסוים. האחר, הוא עיסוק בעבר שיכול להתפרש בתור אמצעי לשיוך העבר לקבוצה מסוימת ולחיזוק הנרטיב שלה. משום כך כל פעילות ארכיאולוגית בעיר העתיקה נתפסת מאיימת ופוליטית. למרות זאת, לא כל החפירות משפיעות באותה מידה על המצב הפוליטי, מקצתן נעשות לצורכיהם של התושבים או הסוחרים, היקפן מצומצם ואין הן הופכות לפרויקטים לאומיים.
בעוד שפעמים רבות נהוג לבחון פעילות מסוימת, נקודתית, ולעסוק בהשלכותיה, הפרקים המופיעים בחוברת זאת מספקים תמונה רחבה של הפעילות הארכיאולוגית. להבנתנו, אין התמקדות באירוע מסוים או בחפירה מסוימת מעידה על התמונה הכוללת והמורכבת. יש למדוד את הפעילות הארכיאולוגית בהקשר למצב הסוציו אקונומי של העיר העתיקה, לצפיפות ולמאבק הפוליטי על הריבונות.
בכל הקשור לארכיאולוגיה ולסכסוך הפוליטי-דתי והחברתי בעיר העתיקה של ירושלים, נדמה שאין סוף לאפשרויות המחקר. בחוברת זאת, אנו מתרכזים בהשפעה שיש לחפירות המרכזיות בעיר העתיקה, אשר היקפן ומיקומן מחזק את המחלוקות סביבן. את המידע חילקנו לשלושה פרקים. הפרק הראשון עוסק בחפירות המרכזיות האחרונות בעיר העתיקה; השני מתמקד בארכיאולוגיה באתרים הקדושים והשלישי עוסק בחפירת מנהרות וחללים תת קרקעיים מתחת למפלס החיים בעיר העתיקה ובכפר סילוואן.
5. סיכום
מדינת ישראל ערכה חפירות ארכיאולוגיות בעיר העתיקה יותר מכל גוף או מכל שלטון לפניה. למרות זאת, הפעילות הארכיאולוגיות ממשיכה להוות חלק משמעותי בקידום אחיזתה הפוליטית בעיר העתיקה. לחפירות הארכיאולוגיות השפעה ברורה על השליטה בעיר העתיקה, ולכן גם הפלסטינים וקבוצות דתיות רואים בארכיאולוגיה אמצעי לחיזוק השליטה, או אמצעי לאיום על שליטתם. נראה שפעמים רבות החשש מהממצא הארכיאולוגי גורם לפגיעה במחקר ובממצא. כך למשל בחפירות המנהרות, חפירות החללים התת קרקעיים וחפירות הווקף בהר הבית.
ניתן לראות כי יש פער בין חוסר היכולת של ישראל להציב אמות מידה מדעיות מקובלות להגנה על אתרי מורשת, לבין ההשקעה האדירה בפרויקטים ארכיאולוגיים . בנוסף לכך, השימוש הפוליטי בפעילות הארכיאולוגית מלווה בהתעלמות מצורכיהם של התושבים ומחשיבות המקום לבני דתות ועמים אחרים.
ישראל אינה המדינה הראשונה שאינה מוצאת את האיזון בין צורכי מחקר, לבין שימור אתרי המורשת המקומית, ולבין חיזוק העיר לבני הדתות ששוכנות בה. השלטון הירדני, הבריטי ועות'מאני ניצבו בפני אותן בעיות, גם אם בעוצמות שונות, והפתרונות שהיצעו כל אותם השלטונות לא הצליחו לתת מענה. ללא ספק, אחד הקשיים הוא חוסר היכולת לבנות רשויות וגופים מאוזנים ומקצועיים – חפים מאינטרסים לאומיים ודתיים.
נדמה שרק קבוצה או ועדה בינלאומית תוכל להתמודד עם צורכי העדות והדתות הרבות, ובו בזמן לאזן בין צורכי התושבים לבין צורכי התיירות. קבוצה או ועדה בינלאומית של אנשי מקצוע מתחום שימור אתרי מורשת ופתרון סכסוכים תוכל להתמודד עם אינטרסים פוליטיים שונים ומוקצנים, ותוכל לפקח ולהתוות מדיניות ודרכי עבודה. שיתוף בינלאומי בירושלים, אינו רעיון חדש, אולם חוברת זאת אינה עוסקת בסוגיה של נוכחות בינלאומית או שיתוף בינלאומי בחיי היומיום – רווחה, בריאות, ביטחון וכדומה, אלא מעלה סוגיות ששיתוף בינלאומי יכול לסייע בפתרונן.
יש צורך בקבוצה שתתמקד בהגנה, בשימור ובפיתוח אתרי העתיקות בעיר העתיקה ובסביבותיה. על הקבוצה לשקול את צורכי התושבים ואת המציאות הדתית-פוליטית, ויש בכוחה להביא לאיזון בפעילות הארכיאולוגית. הקבוצה תציג מענה למציאות שקבוצות דתיות, ארגונים אידיאולוגים וקיצוניים, או אפילו החלטות ממשלה פוליטיות מובהקות המנותקות מצורכי העיר, מובילים ומקדמים את המחקר הארכיאולוגי בעיר העתיקה. קבוצה בינלאומית תדגיש את חשיבות העתיקות ואת העיר העתיקה בתור אתר מורשת עולמית ולא רק בתור אתר מורשת לאומית.
