אזור נחל רפאים:
מבט ארכיאולוגי על הכפרים הפלסטינים אל-וולג'ה ובתיר
1. מיקום
2. ייחוד האזור
3. חשיבות ארכיאולוגית
4. חפירות ארכיאולוגיות ושרידים עיקריים
5. סיכום והצעות
6. ביבליוגרפיה
מיקום
הכפר וולג'ה ונחל רפאים מבט ממזרח
נחל רפאים גובל מצפון-מערב בשכונות מלחה (בעבר הכפר הפלסטיני מלחא) וקטמון שבירושלים, בדרומו נמצא הכפר הפלסטיני בתיר, ממזרח הכפר וולג'ה ובמערב הישובים הישראלים אורה (בעבר הכפר הפלסטיני אל-ג'ורא) ועמינדב (בעבר הכפר אל-וולג'ה). בעמק עוברת מסילת הרכבת בקו ירושלים-תל אביב.
מפה של וולג'ה והסביבה. לחצו על התמונה להגדלה.
ייחוד האזור
חקלאות הטרסות בכפר בתיר
נוף הטרסות הייחודי של אזור נחל רפאים צופן בחובו עדות לאלפי שנות פעילות אנושית שהתרכזה סביב המעיינות הרבים הנמצאים במדרונות הנחל. שרידים ארכיאולוגים רבים נמצאים בשטח הכפרים אל-וולג'ה ובתיר, מסביב למעיינות המים, לאורך הדרכים העתיקות שנסללו בשטח העמק ובמדרונות ההרים. הממצא הארכיאולוגי העשיר של האזור כמעט לא נחפר ולא נפגע בעקבות הפיתוח המודרני. בשל כך הוצע בעבר על ידי אונסק"ו בישראל להכריז על האזור כאתר תרבות מורשת עולמית המשמר נוף של טרסות חקלאיות ושרידים אחרים של המורשת האנושית.
מעט החפירות שנעשו באזור מעידות שתחילת ההתיישבות במקום הייתה בתקופה הכלקוליתית, בסביבות 4,000 לפנה"ס. בנוסף, נחשפו שרידים וישובים רבים מתקופת הברונזה התיכונה II ב' (מאות 17-18 לפנה"ס), התיישבות כפרית מהמאות 7-8 לפנה"ס, ושרידי התיישבות וקברים מימי הבית השני. התיישבות רחבת היקף הייתה במקום מהתקופה הרומית המאוחרת (מאות 3-2 לספירה), התקופה הביזנטית ועד הערבית הקדומה (מאות 8-7 לספירה) וכמובן נוכחות של הכפרים הפלסטינים שכולם בני מאות שנים לפחות ונהרסו ב 1948.
הנימפאון הרומי בעין אל-חניה, למרגלות וולג'ה
באזור אין כמעט אתרים שזוהו במקורות הכתובים, ההיסטוריים או המקראים, או עם מסורות קדומות, למעט ח'רבת אל-יהוד הנמצאת בכפר בתיר וזוהתה כבתיר ההיסטורית מזמן מרד בר כוכבא (המאה ה-2 לספירה), ומקור המים בעין אל-חניה למרגלות הכפר וולג'ה, המזוהה על ידי הנוצרים האתיופים כמקום טבילתו של הסריס האתיופי – הנוצרי האתיופי הראשון; מדי שנה מגיעות למקום קבוצות צליינים לתפילה ולשתיה ממי הקודש של המעיין.
צליינים אתיופים בעין אל-חניה
חשיבות ארכיאולוגית
המעיין אל-בלאד ושרידי הכפר וולג'ה מ 1948
אזור נחל רפאים וסביבותיו שופע מעיינות. בין המוכרים שבהם עין לבן (עין אל-אולייק), עין יאלו (עין יעל), עין אל-בלאד, עין אל-חניה, עין אל-גוז, עין אל-הדף ואחרים. סביב מקורות המים התפתחו לפני אלפי שנים ישובים וחקלאות. השתמרות הטרסות מעידה שהן היו בשימוש רצוף לאורכן של תקופות שונות של פעילות אנושית במקום.
העמק, שכיום עוברת בו הרכבת בין ירושלים לתל אביב, שימש גם בעבר כדרך שהובילה מדרום אזו ;ר ירושלים לאזור בית גוברין ומשם לעזה. בית גוברין (אלבתרופוליס) הייתה עיר מרכזית בשפלת יהודה בתקופה הרומית (בסביבות שנת 200 לספירה). הפריחה התרבותית של אזור בית גוברין הקרינה על נחל רפאים, ונראה שגם באזור זה הייתה פעילות אנושית יחסית נרחבת בשלהי התקופה הרומית ובתקופה הביזנטית.
הבריכה בצמוד לעין אל-חניה
חפירות ארכיאולוגיות ושרידים עיקריים
בקצה הדרומי של הכפר וולג'ה נמצא האתר חורבת אבו-שוון (Kh. Abu Shawan). באתר זה מצויים שרידים מתקופת הברונזה הקדומה III ( 2,800 – 2,500 לפנה"ס), ומתקופת הברזל (מאות 7-8 לפנה"ס). האתר נמצא בראש גבעה ולא נחפר עד כה, למעט חפירה ממוקדת במדרונות ההר.
מספר חפירות נערכו באזור נחל רפאים עד היום. החלק הנחפר ביותר הוא בקרבת שכונת מלחה וקניון מלחה, שנחפרו על ידי רשות העתיקות הישראלית עקב הפיתוח המואץ שחל באזור בעשורים האחרונים. בשטח קניון מלחה כיום ובשטח גן החיות נחשפו שרידי ישובים כפריים שראשיתם בתקופת הברונזה הקדומה IV – בסביבות 2,100-2,200 לפנה"ס. בשכבה שמעליהם נחשפו ישובים מתקופת הברונזה התיכונה II ב' – 1,700-1800 לפנה"ס.
חפירה בח'רבת אל-יהוד הנמצאת בכפר בתיר חשפה מתחם גדול ומבוצר, כנראה יישוב מתקופה הברונזה התיכונה II ב', ומעליו שכבה מהתקופה הרומית הקדומה (תקופת בית שני). לא נמצאו שרידים מתקופת מרד בר כוכבא (135-132 לספירה). במהלך חפירות הצלה שנעשו לאורך תוואי חומת ההפרדה הנבנית בכפר אל-וולג'ה נחשפו שרידי התיישבות מתקופת הברונזה התיכונה II ב' במספר מקומות. שרידים מהמאות 7-8 לפנה"ס נמצאו באתר א-ראס, אשר נמצא במדרונות שכונת מלחה.
חורבת אל-יהוד בבתיר
בחפירות ארכיאולוגיות בעין יאלו נחשפו וילה מפוארת ורחבת ידיים מן התקופה הרומית (המאות 3-2 לספירה), ובה פסיפסים ייחודיים, בית מרחץ שתפקד עד לתקופה הערבית הקדומה, ושרידים מהתקופה הצלבנית. אחד המבנים המרשימים ביותר משלהי התקופה הרומית הוא הנימפאון, מזרקה רומית מעוטרת, ששרידיה עדיין עומדים על תילם בעין אל-חניה, למרגלות הכפר וולג'ה. בעין אל-חניה יש גם בריכת מים שעד לאחרונה זרמו בה מים נקיים וראויים לשתיה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 נחפרה בקרבת הנימפאון כנסייה המתוארכת לתקופה הביזנטית. רצפת הכנסייה כללה פסיפסים צבעוניים. לאחר החפירה כוסתה הכנסייה באדמה וכיום לא ברור היכן בדיוק היא נמצאת. באתר נראים שרידי קשתות וחלקי מבנים כמו גם שברי חרסים רבים. שברי החרסים הרבים בסביבות עין אל-חניה, בכפר אל-וולג'ה ובכפר בתיר הם עדות ברורה לפעילות אנושית ענפה ורציפה במשך אלפי שנים.
רועה צאן מהכפר וולג'ה בעין אל חניה
סיכום והצעות
מספר משתנים הופכים את אזור נחל רפאים לייחודי. הקו הירוק העובר בין ירושלים לכפרים הפלסטינים חובק שטח רחב היקף שטרם נפגע בידי יוזמות הפיתוח המודרני וטומן בחובו שרידים מעשרות שכבות ותקופות שונות ההופכים את המקום לייחודי בנוף המקומי. פעולות הבניה להקמת חומת ההפרדה בין וולג'ה לירושלים מהוות פגיעה משמעותית ומצערת בנוף זה. בנוסף, העובדה שמסורות היסטוריות ודתיות אינן מהוות חלק משמעותי בעבר המקומי מחזקת את התחושה שבאזור זה המאבק הלאומי והסכסוך עשויים לקבל גוון אחר, ופחות טעון.
הכפרים וולג'ה, בתיר ונחל רפאים יכולים לשמש יעד לסיורים של קבוצות שיגיעו לאזור וילמדו את העבר בדרך חדשנית של הכרות עם שרידי ההתפתחות האנושית והשינויים התרבותיים שעיצבו את הנוף, על סמך הממצא הארכיאולוגי ולא דרך טקסטים או דמויות היסטוריות.
כאזור המשמר עדות להתפתחות אנושית תרבותית וחקלאית יש לאזור נחל רפאים פוטנציאל תיירותי וחינוכי לא מנוצל. הכרות של מבקרים עם הארכיאולוגיה של האזור ועברו, פותחת בפני המבקר פתח להתבוננות במורשת המשותפת של יחסי הגומלין בין האדם לסביבתו הטבעית, להכרות עם האחר ההיסטורי, ואף פותחת את מחשבתו וליבו להכרות עם האחר החי לצידנו כיום.
היכולת לעסוק בארכיאולוגיה שאינה מזוהה עם לאום כזה או אחר היא הפוטנציאל העיקרי של האזור. ההיכרות עם הנוף והעבר המקומי עשויה ליצור בסיס לדיאלוג בין ישראלים ופלסטינים, שבו העבר אינו נתפס כמשאב לאומי, אלא נלמד כחלק ממורשת תרבותית משותפת.
תוואי חומת ההפרדה, הפוגע באדמות והטרסות של אל-וולג'ה
ביבליוגרפיה
- אדלשטיין, ג', "עין יעל-1987", ח"א, צ"ב, ירושלים, 1988, עמ' 37-39.
- אדלשטיין, ג', "וילה רומית בעין יעל", קדמוניות 103-104, ירושלים, 1993, עמ' 114-119.
- אייזנברג, ע', "נחל רפאים – כפר מתקופת הברונזה בדרום מערב ירושלים", קדמוניות 103-104,ירושלים, 1993, עמ' 82-85.
- גרן, ו', תיאור גיאוגרפי, היסטורי, וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ראשון, ירושלים, תשמ"ב, עמ' 74-77.
- דגן י' וברנדה ל', "וולג'ה מזרח, סקר", ח"א, 122, 2010
- וקסלר-בדולח ש', "עין יעל", ח"א 119, 2007
- מזרחי, י', "עין אל חניה", ח"א 117, 2005.
- קלונר, ע', סקר ירושלים – האזור הדרומי, ירושלים, תשס"א.
- Baramki, D. C. "An Early Christian Basilica at Ein Hanniya", QDAP III, London, 1934, Pp. 113-117.
- Conder C. R. & Kitchener, H. H. The Survey of Western Palestine, Vol III, 1883, Pp. 59-60.
- Gath, J and Rahmani L. Y., "A Roman Tomb at Manahat, Jerusalem, IEJ 27, 1977, Pp. 207-214, Pls. 27-29
- Gibson, S. and Edelstein, G. "Investigating Jerusalem's Rural Landscape", Levant 17, 1985, Pp. 139-155.
- Tsafrir, Y .Di Segni, L. and Green, J. Tabula Imperii Roman; Iudaea – Palestina; Eretz Israel in the Hellenistic, Roman and Byzantine Periods; Maps and Gazetteer, Jerusalem, 1994.
קיצורים
ח"א – חדשות ארכיאולוגיות
HA – Hadashot Arkheologiyot
IEJ – Israel Exploration Journal
QDAP – Quarterly of the Department of Antiquities in Palestine
חזור למעלה
